רש"י על גיטין כ׳ ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 הא בעינא מכתב - פתוחי חותם:
2 מגואי - מכה הרושם באותו צד שהצורה בולטת בו אבל ציץ דוחק מאבראי והיא בולטת מגואי:
3 הא ליכא שאר לא - דמקום גט בעי למיתב לה מתנה גמורה משום גירושין ולא לשם פרעון דכתיב ונתן:
4 אי אמר לה - לכתובתיך:
5 אוירא - גליון:
6 והנייר - כל הנייר אני מעכב לעצמי:
7 אינה מגורשת - דכיון דהנייר שלו לא נתן לה כלום דנמצאו אותיות פורחות באויר:
8 הרי זו מגורשת - ותחזיר דמתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה:
9 נייר שבין שיטה לשיטה - שלי מהו:
10 דמעורה - מעורה במקצת שהיו בו אותיות ארוכין המגיעין משיטה לשיטה בראשי כל תיבה ותיבה:
11 והרי הוא - העבד:
12 יוצא מתחת ידה - שהביאתו לפנינו ואמרה בעלי נתן לי העבד הזה וגירשני בו כדתנן במתני' ונותן לה העבד:
13 מהו - מי מהימנה בלא עדי מסירה הואיל ועכשיו הוא ברשותה או דילמא הוא מנפשיה אזל:
14 להזדייף הוא - דילמא תנאה הוה בגיטא ומחקתיה והדר כתביה:
15 בעדי מסירה - שקראוהו:
16 ור' אלעזר היא - דאמר אי אפשר לגט בלא עדי מסירה:
17 אלא לרמי בר חמא קשיא - דבעיא דידיה בדליכא עדי מסירה היא:
18 כתובת קעקע - אינה נמחקת עולמית:
19 הגודרות - בהמות על שם גדרות צאן במדבר לב:
20 אין להן חזקה - אדם שתפסן אינו יכול לטעון לבעליהם מכרתם לי דאיכא למימר מעצמן הלכו אצלו:
21 והרי היא יוצאה מתחת ידו - שהוא בא לגרשה:
22 לא ידעה לאקנויי - לא גמרה ומקנייה דבר שאין בלבה לתת מתנה גמורה ולא גירשה אלא בשלה ואנן בעינן ונתן:
23 אף הוא העיד - רבי יהודה בן בבא במס' עדיות:
24 ה"ג והא בעינא ספר מקנה וליכא - שהמקנה צריך לכתוב את השטר שדי מכורה לך דמההוא קרא נפקא לן בפ"ק דקידושין דף כו.:
25 אלא לאו - ש"מ כי מקני ליה שפיר דמי ואף על גב דאין בדעתו של נותן שיעכבנו המקבל אצלו: